על הקשר בין חינוך לאי שוויון

האם מערכת החינוך היא פתרון לאי השוויון בחברה, או צמצום אי השוויון בחברה הוא הפתרון למערכת החינוך?

לאחרונה התפרסמו הנתונים של OECD  על אי השוויון בישראל. התבררה עובדה שאינה חדשה לכל מי שמעורה במגמות המתרחשות בחברה בישראל שקצב התגברות הפערים  הכלכליים בישראל הוא מהגבוהים בכל המדינות המפותחות. מיד היו שתלו את הסיבה לכך במערכת החינוך. לדבריהם הסיבה המרכזית לפערים הוא שלחלק גדול מהחברה אין את הכלים או התנאים להתמודד במשק מודרני, ושהפערים בחינוך בישראל הם אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על הפערים בחברה. תוקפי מערכת החינוך ממשיכים ואומרים שהנתונים על האי־שוויון שמתפרסמים כעת משקפים את תוצר מערכת החינוך מלפני 20 שנה,ואילו הנתונים של מערכת החינוך כיום יופיעו בדו״חות העוני והאי־שוויון בעוד 20 שנים.

אולם זאת הצגת דברים מעוותת המעמידה את הדברים על ראשם במקום על רגליהם ומסיטה  במתכוון, או בשוגג את האחריות להידרדרות החמורה במצב השוויון מהמערכת הפוליטית הכלכלית למערכת החינוך.  הסיבה העיקרית לפערים של היום איננה מערכת החינוך כי אם השינויים שהתחוללו במבנה הכלכלי, והפוליטי מאז ראשית שנות השמונים. ההפרטה הגוברת, השינויים במערכת המיסוי, הקיצוץ ברשת התמיכה החברתית, השקעות העתק בשטחים, הצורך להשקיע במערכת הביטחון בהיעדר מדיניות שלום אקטיבית כל אלה ביחד הם הגורמים העיקריים להתגברות אי השוויון.

האם מישהו יכול לומר בכנות שכאשר תלמידי המגזר הערבי יגיעו להישגים לימודיים הדומים לאלה של עמיתיהם היהודים, הם יזכו למעמד כלכלי ופוליטי שווה? ואם מישהו יאמר זאת נוכל לשלוח אותו אל אלפי הבוגרים הערבים של המוסדות להשכלה גבוהה שאינם מוצאים עבודה במקצועם שישאל אותם  בדבר סיכויים להגיע לשוויון.

האם מישהו יכול לומר שאם עשרות אלפי התלמידים החרדים יגיעו לאותם הישגים במתמטיקה ובאנגלית כמו עמיתיהם מהחינוך הממלכתי הם כולם ירצו להצטרף לשוק העבודה, וכאשר הם יפנו אליו הם גם ימצאו עבודה המתאימה לכישוריהם ורצונותיהם?

והאם מישהו יכול לומר שאם התלמידים בירוחם, בשלומי, באופקים ובחצור יגיעו לאותם ההישגים כמו עמיתיהם ברעננה ובכפר וורדים, הם יזכו לאותן הזדמנויות?

ומי אשם בכך שהתלמידים ברהט לא זוכים לאותה רמת חינוך כמו התלמידים בעומר? מערכת החינוך או החברה היוצרת את הפערים הכלכליים  וההשכלתיים של ההורים לילדים ביישובים אלה, ולעובדה שהיא איננה מעמידה לרשות מערכת החינוך את הכלים הנאותים להתמודד עם קשיי החינוך של הילדים ביישובים החלשים.

התבוננות בנתוני פיזה 2009 מראה שככל שרמת השוויון הכלכלי במדינה – כפי שהיא נמדדת על ידי מדד גיני – עולה כן הסיכוי להישגים לימודיים גבוהים עולה גם כן, וללא ספק יש קשרי גומלין בין רמת החינוך לשוויון החברתי. אך פינלנד הייתה מדינה שוויונית הרבה לפני שהיא כל כך הצליחה  במבחני פיזה, ואותו דבר אפשר לומר על קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ומדינות רבות אחרות.

יש הרבה מה לעשות במערכת החינוך, על מנת לשפר את הישגי תלמידיה, לצמצם את הפערים בין חלקיה השונים, ולהקטין את רמת האלימות והניכור בבתי הספר. אך מי שרוצה לצמצם את אי השוויון בחברה, מן הראוי שיפנה את מבטו לכנסת, ולמערכות הכלכליות הפוליטיות שם טמון המפתח האמיתי.

Advertisements
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s