תמצית מנהלים לחוברת על הישגי מערכת החינוך

סיכום מנהלים

מערכת החינוך, בדומה למערכות חברתיות אחרות בישראל, נמצאת במשבר. הערכה זאת משותפת לגורמים רבים בחברה הישראלית. אולם בניגוד לדעה המקובלת, הירידה בהישגים הלימודיים של התלמידים איננה מן הביטויים העיקריים  של המשבר. המשבר מתבטא בתהליך רצוף של התפוררות לתת יחידות, המונחות על-ידי מערכות ערכים שונות, חדירת מרכיבים של הפרטה והתבדלות לתוך המערכות הציבוריות והתגברות תהליכים של פריקת עול ואלימות.

ייחודו ועיקרו של פרסום זה בהיותו ממוקד בהצגת ההישגים הלימודיים, שאינם מעידים על כך שבעשור האחרון חלה “הידרדרות”. הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים כלל ארציים פנימיים (המיצ”ב ובחינות הבגרות) ובמבחנים הבינלאומיים (TIMSS, PISA ו-PIRLS) הם בחלקם יציבים ובחלקם אף השתפרו, והמיקום היחסי (הבלתי מחמיא אמנם) נשאר קבוע.

במקביל לכך, מערכת החינוך יכולה להצביע על כמה הישגים חשובים באותה תקופה, כמתבטא בעלייה המשמעותית של רמת ההשכלה של המורים, בהתקדמות בצמצום פערי תקצוב בין חלקיה של מערכת החינוך, ובהשלמת פערי בינוי במגזר הערבי והחרדי. הישגים אלה הושגו במציאות חברתית של הגדלת פערים כלכליים, מתח ביטחוני מתמשך, רידוד השיח החברתי, ריסוק הסולידריות, ירידת קרנה של למידה לשמה והפיכתה לכלי שרת במוביליות חברתית וכלכלית.

על רקע תהליכים אלה, העובדה שהישגיה הלימודיים של מערכת החינוך לא הורעו יכולה להיראות כהצלחה של ממש. קיים חשש לא-מבוטל, שביקורת מוגזמת ובלתי נכונה תפגע בקידום המערכת והיא עלולה להביא לדכדוך ולייאוש שאינם במקומם.

העבודה מלמדת שהטענות בדבר “כישלונה” של מערכת החינוך בהשגת אחת ממטרותיה העיקריות – קידום ההישגים הלימודיים – אינן מבוססות, בדרך-כלל, על הוכחות אמפיריות, ולרוב אף אפשר להצביע על מגמות בכיוון ההפוך.

יש חשיבות רבה להבחנה בין הקשיים במערכת החינוך ומצבה היחסי הנחות לעומת מדינות אחרות, לבין העובדה, שלא מדובר –לפחות בעשור האחרון – בהרעה. הצורך לעצור את ההצגה המעוותת של התפתחות המערכת, מקורו בהכרח  למנוע את השפעתה לרעה על היכולת של העומדים בראשה, לגייס משאבים ותמיכה למהלכים הנדרשים לתיקון ולשיפור. תקיפה טוטלית ומסיבית של מערכת החינוך והתייחסות שלילית כלפיה וכלפי המורים גורמת לזלזול ולחוסר הערכה כלפיהם. גישה כזאת משרתת את מי שסבורים, שכל השקעה נוספת במערכת החינוך היא בבחינת בזבוז משאבים. יתירה מזאת, בתנאים כאלה, תוספת של משאבים, אף אם תהיה משמעותית, לא תנוצל ביעילות, היות שציבור המנהלים, המורים ועובדי מערכת החינוך האחרים, יהיה מותקף, מושפל ונעדר מוטיבציה להצליח.

לאור האמור לעיל, העבודה – המצביעה על יציבותם  של ההישגים הלימודיים של תלמידי ישראל בשנים האחרונות – עוסקת גם בצעדים ההכרחיים הנדרשים לשיפור רמה ההישגים הלימודיים ולשיפור תחומים חשובים אחרים בתחום עבודת החינוך בשנים הקרובות.

 

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s