מאמר שפורסם בדה- מרקר

האם מערכת החינוך קורסת?[1]

לאחרונה אופנתי מאד להספיד את מערכת החינוך. המקוננים מעלים טענות רבות, חלקן נכונות יותר וחלקן פחות.

טענה אחת, אותה השמיע פרופסור לכימיה מהטכניון היא, ש”רוב התלמידים בישראל כמעט שאינו לומד מדעים”. ובכן, תכנית הלימודים בחינוך העל-יסודי כוללת כ-5-6 שעות שבועיות במדעי הטבע והטכנולוגיה בחטיבות הביניים ו-2-3 שעות שבועיות – בחטיבה העליונה. אפשר כמובן לטעון, שהיקף הלימוד איננו מספיק ו/או שהרמה איננה טובה. גם ייתכן שבחלק מבתי-הספר אין עומדים בכל הדרישות של התכנית, אך לא ניתן לטעון, שרק 8 אחוזים מהתלמידים נחשפים לכימיה ברמה כלשהי, או ש-80 אחוז מהם אינם לומדים פיזיקה או כל מקצוע מדעי אחר.

הטענה השנייה, שהשמיע אותו הפרופסור היא, “שמספר התלמידים הניגש לבחינות בגרות במקצועות המדעים ירד במהלך השנים”. גם בעניין הנתונים מלמדים על מגמה אחרת, כאשר בשנות הששים שיעור הלומדים בכיתה י”ב במגזר היהודי היה 16 אחוז בלבד ושיעור המצליחים בבחינות הבגרות 8 אחוזים בלבד; ולעומת זאת, היום הלימוד בכיתה י”ב במגזר היהודי כמעט אוניברסלי ושיעור הזכאים לבגרות מקבוצת הגיל הרלבנטית מגיע למעשה ל-55 אחוז, וכעבור מספר שנים מסיום הלימודים – אף עולה על 60 אחוז. גם שיעור הנבחנים במקצועות המדעיים במגמת עלייה: בביולוגיה מדובר ב-17 אחוז בשנת 2009 לעומת 11 אחוז ב-1995, בפיזיקה – ב-12 לעומת 9 אחוזים ובכימיה השיעור יציב ברמה של 9 אחוזים ב-1995.

הטענה השלישית, אותה העלה לאחרונה נשיא הטכניון היא, “שעל מנת להצליח בבחינות הבגרות תלמידי ישראל בוחרים במסלולים הקלים”. אך האמת היא, שבין 1995 ו-2009 עלה שיעור הנבחנים במתמטיקה מ-56 ל-64 אחוז ואחוז ה”עוברים”, מ-51 ל-62 אחוז. באנגלית עלה שיעור הנבחנים מ-57 ל-75 אחוז ואחוז העוברים – מ-51 ל-75 אחוז. בפיזיקה עלה שיעור הנבחנים ושיעור העוברים מ-9 ל-12 אחוז, בכימיה שיעור הנבחנים ושיעור העוברים יציב – 9 אחוזים, ובביולוגיה עלה שיעור הנבחנים מ-11 ל-17 אחוז, ושיעור העוברים – מ-11 ל-16 אחוז.

טענה רביעית מתייחסת ל”נטייה לבחור ב”מקצועות אזוטריים” על מנת לקבל תעודת בגרות”. היות ששיעור הנבחנים בהיקף מוגבר במקצועות המדעים כמעט לא השתנה בעשור האחרון, ושיעור הנבחנים ברמה גבוהה במתמטיקה ובאנגלית עלה, הרי הרחבת הלמידה ב”מקצועות האזוטריים” לא הקטינה את הבחירה בלימודי המדעים אלא הוסיפה ופתחה תחומים נוספים בפני כלל התלמידים במערכת.

אפשר כמובן לטעון, שרמת הדרישות בבחינות ירדה, אך היות שאין לכך כל הוכחה מחקרית, והיות שכל הנתונים והעדויות בדבר רמת המבחנים מתייחסים להקלות בארגון הבחינה ובהיקף החומר הנכלל בה ואינם מתייחסים לרמת ההעמקה והמורכבות, הרי קביעה זו בבחינת “דרושה הוכחה”.

באשר לטענות כלפי מספר הסטודנטים במקצועות המדעיים במוסדות להשכלה גבוהה, מסתבר שבין 1999 ל-2008 מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-3.4 אחוזים (בממוצע שנתי), שיעור הסטודנטים במדעי הטבע מתוכם כמעט לא השתנה ובתחומי ההנדסה והאדריכלות הוא אף עלה ב-5.2 אחוזים בממוצע שנתי.

דומה שהמסקנה בדבר קריסתה של מערכת החינוך מוקדמת מדי. יחד עם זאת המציאות מורכבת והתמונה איננה ורודה. מערכת החינוך בישראל פועלת בתנאים סביבתיים קשים, המסיטים אותה הרחק מיעדיה המוצהרים או לפחות מאלה המוגדרים כמטרות החינוך בחוק חינוך ממלכתי.

האם ניתן לחנך לשוויון, למצוינות ולסקרנות אינטלקטואלית בחברה בה הפערים הולכים ומעמיקים? בחברה “המגרשת” מתוכה את ילדי העובדים הזרים שנולדו כאן? בחברה בה מנהיגים רוחניים קוראים “לא להשכיר דירות לערבים” ומנמקים זאת ב”כיצד יראה הדבר בעיני זרים”? בחברה המפקירה את הקשישים ונעדרת חמלה וסולידריות כלפי חלשים? בחברה בה התרבות השולטת היא של “כוכב נולד” ו”בדרך למיליון”?

האם אפשר למשוך להוראה מועמדים מעולים בחברה בה בעלי המקצועות בתחומים החברתיים מושפלים מדי יום והבחירה בהוראה נתפסת כברירת מחדל למי שלא הצליח להתקבל למסלול יותר “יוקרתי”?

למערכת החינוך תפקידים רבים והשפעתה על החברה רבה אולם היא איננה יכולה להיות, ואין זה מתפקידה להוביל את השינוי החברתי – תפקידן של המערכות החברתיות-הפוליטיות.


[1] מאת: נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הדעות המובעות במאמר זה הן דעות הכותב ואינן מבטאות את העמדה הרשמית של מרכז טאוב.

 

המאמר פורסם ב-6.1.2011

Advertisements
Posted in Uncategorized | Leave a comment

תמצית מנהלים לחוברת על הישגי מערכת החינוך

סיכום מנהלים

מערכת החינוך, בדומה למערכות חברתיות אחרות בישראל, נמצאת במשבר. הערכה זאת משותפת לגורמים רבים בחברה הישראלית. אולם בניגוד לדעה המקובלת, הירידה בהישגים הלימודיים של התלמידים איננה מן הביטויים העיקריים  של המשבר. המשבר מתבטא בתהליך רצוף של התפוררות לתת יחידות, המונחות על-ידי מערכות ערכים שונות, חדירת מרכיבים של הפרטה והתבדלות לתוך המערכות הציבוריות והתגברות תהליכים של פריקת עול ואלימות.

ייחודו ועיקרו של פרסום זה בהיותו ממוקד בהצגת ההישגים הלימודיים, שאינם מעידים על כך שבעשור האחרון חלה “הידרדרות”. הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים כלל ארציים פנימיים (המיצ”ב ובחינות הבגרות) ובמבחנים הבינלאומיים (TIMSS, PISA ו-PIRLS) הם בחלקם יציבים ובחלקם אף השתפרו, והמיקום היחסי (הבלתי מחמיא אמנם) נשאר קבוע.

במקביל לכך, מערכת החינוך יכולה להצביע על כמה הישגים חשובים באותה תקופה, כמתבטא בעלייה המשמעותית של רמת ההשכלה של המורים, בהתקדמות בצמצום פערי תקצוב בין חלקיה של מערכת החינוך, ובהשלמת פערי בינוי במגזר הערבי והחרדי. הישגים אלה הושגו במציאות חברתית של הגדלת פערים כלכליים, מתח ביטחוני מתמשך, רידוד השיח החברתי, ריסוק הסולידריות, ירידת קרנה של למידה לשמה והפיכתה לכלי שרת במוביליות חברתית וכלכלית.

על רקע תהליכים אלה, העובדה שהישגיה הלימודיים של מערכת החינוך לא הורעו יכולה להיראות כהצלחה של ממש. קיים חשש לא-מבוטל, שביקורת מוגזמת ובלתי נכונה תפגע בקידום המערכת והיא עלולה להביא לדכדוך ולייאוש שאינם במקומם.

העבודה מלמדת שהטענות בדבר “כישלונה” של מערכת החינוך בהשגת אחת ממטרותיה העיקריות – קידום ההישגים הלימודיים – אינן מבוססות, בדרך-כלל, על הוכחות אמפיריות, ולרוב אף אפשר להצביע על מגמות בכיוון ההפוך.

יש חשיבות רבה להבחנה בין הקשיים במערכת החינוך ומצבה היחסי הנחות לעומת מדינות אחרות, לבין העובדה, שלא מדובר –לפחות בעשור האחרון – בהרעה. הצורך לעצור את ההצגה המעוותת של התפתחות המערכת, מקורו בהכרח  למנוע את השפעתה לרעה על היכולת של העומדים בראשה, לגייס משאבים ותמיכה למהלכים הנדרשים לתיקון ולשיפור. תקיפה טוטלית ומסיבית של מערכת החינוך והתייחסות שלילית כלפיה וכלפי המורים גורמת לזלזול ולחוסר הערכה כלפיהם. גישה כזאת משרתת את מי שסבורים, שכל השקעה נוספת במערכת החינוך היא בבחינת בזבוז משאבים. יתירה מזאת, בתנאים כאלה, תוספת של משאבים, אף אם תהיה משמעותית, לא תנוצל ביעילות, היות שציבור המנהלים, המורים ועובדי מערכת החינוך האחרים, יהיה מותקף, מושפל ונעדר מוטיבציה להצליח.

לאור האמור לעיל, העבודה – המצביעה על יציבותם  של ההישגים הלימודיים של תלמידי ישראל בשנים האחרונות – עוסקת גם בצעדים ההכרחיים הנדרשים לשיפור רמה ההישגים הלימודיים ולשיפור תחומים חשובים אחרים בתחום עבודת החינוך בשנים הקרובות.

 

Posted in Uncategorized | Leave a comment

Hello world!

Welcome to WordPress.com. This is your first post. Edit or delete it and start blogging!

Posted in Uncategorized | 1 Comment