הכצעקתה

הכצעקתה

הכותרת הראשית של עיתון הארץ מיום  22.6.2012 זועקת  “משבר הלימודים הריאליים ירידה דרמטית במספר הנבחנים ב-5 יחידות בגרות במתמטיקה”. בגוף המאמר נאמר ” שיעור תלמידי י”ב הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת של 5 יחידות לימודים (יח”ל), ירד מ-14.1% ל-10.7% בתוך חמש שנים. .. חשיבות הנתון הזה אף מתעצמת לנוכח העובדה שמספרם הכללי של התלמידים בכל שנתון דווקא גדל משנה לשנה. ובכל זאת, בעוד ש-2006 ניגשו לבגרות ב-5 יח”ל כמעט 13 אלף תלמידים, בשנת 2010 – הנתון העדכני ביותר של משרד החינוך – למדו רק מעט יותר מ-10,500 תלמידים”.

הנתונים שנמסרו נכונים, אך האם יש כאן ירידה דרמטית בהישגים? האם יש מקום לדאגה? ובכן נדמה שאפשר לראות את הנתונים גם אחרת.  לשם כך כדאי אולי להתבונן בכמה עובדות נוספות.

א.      באותה התקופה (מאז 2006) שיעור הנבחנים מכלל ילדי המחזור הכולל גם את תלמידים חרדים בישיבות ותלמידי מזרח ירושלים שאינם ניגשים כלל לבחינות הבגרות ,ושחלקם בכלל התלמידים גדל מאד, עלה  מ-73% ל-74% .

ב.      מספר הנבחנים במתמטיקה עלה בשלוש שנים (מאז 2008 לגביה היו בידינו נתונים) אלה מ-60 אלף ל-66 אלף.

ג.        שיעור הנבחנים במתמטיקה, מכלל הנבחנים,  עלה מאז 2008 מ-72% ל-75%.

ד.      מספר התלמידים בחינוך הממלכתי היהודי ירד מ-55 אלף ל-פחות מ-53 אלף, ומספר התלמידים (ולמעשה התלמידות) במגזר החרדי הממעטות להיבחן במתמטיקה 5 יחידות עלה ב-2500.

ה.      מספר התלמידים הערבים, הבאים לרוב מרקע סוציו אקונומי חלש עלה באותה התקופה בכ-3000.

בסיכומו של דבר, בשעה שמספר התלמידים המגיעים מרקע המקשה על הישגים גבוהים במתמטיקה עלה למעלה מ-5000 ומספר התלמידים שמהם הגיעו בדרך כלל רוב התלמידים הלומדים לחמש יחידות ירד למעלה מאלפיים, מספר התלמידים הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה בחמש יחידות ירד  בפחות מ-2500. קשה לי לראות בנתונים אלה סיבה לכותרות הזועקות “משבר”.

לוח מס’ 1 תלמידי כיתות יב (לא כולל מזרח ירושלים וחרדים בישיבות קטנות)

שנה

מ”מ

ממ”ד

חרדי

ערבי

סך הכך

2012

50981

13725

13754

24029

102489

2011

51031

13659

13472

23479

101641

2010

52742

14332

13142

23480

103696

2009

51726

13773

11902

22008

99409

2008

52269

13697

11534

21078

98578

2007

54458

13771

12002

21129

101360

2006

55055

13388

11105

18513

98061

נתוני מבט רחב – אתר משרד החינוך אוחזר ביום 26.6.2012

באותה המידה קשה לקבל את דבריו של פרופ’ עזריאל לוי מהאוניברסיטה העברית . “אם אשתמש במושג קטסטרופה, תהיה זו לשון המעטה…הבעיה הרצינית באמת היא שאפילו בשביל התלמידים האלו אין לנו מורים… “.

מה אומרים על כך הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לוח מס’ 2 שיעור הגידול במספר המורים למתמטיקה בחטיבה העליונה בשנים 1999-2009

שנה / סוג פיקוח ומגזר

1996

2009

שיעור גידול

מ”מ יהודי

1745

2920

67%

ממ”ד

672

1188

77%

ערבי

317

860

171%

סך הכל

2734

4968

82%

נתוני לוח 2 מראים שחל גידול עצום במספר המורים למתמטיקה בחטיבה העליונה בעשור האחרון. גידול זה נגרם בעיקרו על ידי גידול במספר התלמידים הלומדים מתמטיקה, ובמספר השעות הממוצע לכיתה של לימודי מתמטיקה. האם הגידול לווה בירידה ברמת המורים?

מנתוני לוח 3 אפשר לראות בבירור כי שיעור המורים בעלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ובעלי תעודת הוראה (הרמה הגבוהה ביותר של התאמה למקצוע) לא ירד מאז 1999[1]  הדבר נכון גם לגבי מורים בעלי תואר אקדמי ראשון בתחום ללא תעודת הוראה ובעלי תואר אקדמי ראשון כלשהו. מכאן שלמעלה מ-40% מהמורים הם בעלי תואר אקדמי בתחום. זה בוודאי לא 100 אחוז הרצוי, אך המצב לא השתנה במהלך העשור האחרון, ואם הוא השתנה הרי שרק לטובה. [2]

יתירה מכך אם המערכת הצליחה לשמור על שיעור המורים בעלי השכלה מתאימה בתקופה שבה עלה מספר המורים למעלה מ-80%, הרי שברור שגם המספר הכולל של המורים בעלי ההשכלה המתאימה עלה בשיעור דומה.

ייתכן שיש לראות בדאגה את העובדה ששיעור המורים שקיבלו את הכשרתם בתחום המתמטיקה באוניברסיטאות ירד מ-74% ל-62% בלבד, אך יש לראות זאת בהקשר של הגידול העצום בלימודי המתמטיקה בכלל, וברמות הנמוכות יותר בפרט, שם גם מורים שקיבלו את הכשרתם במכללות להכשרת מורים יכולים לענות על הצרכים.

לוח 3. מורים למתמטיקה, בעלי תואר ראשון, לפי מסגרת קבלת תואר ורמת התאמה למקצוע

 

מסגרת קבלת תואר

רמת התאמה

 

אוניברסיטה

מכללה אקדמית

מכללה להכשרת מורים

בעלי תואר אקדמי ראשון בתחום ותעודת הוראה

בעלי תואר אקדמי ראשון בתחום ללא תעודת הוראה

בעלי תואר אקדמי ראשון כלשהוא

1999

74%

2%

24%

10%

30%

60%

2000

72%

2%

26%

10%

31%

59%

2001

71%

2%

27%

10%

32%

58%

2002

70%

3%

28%

10%

33%

57%

2003

67%

3%

30%

10%

32%

58%

2004

67%

3%

30%

10%

32%

58%

2005

68%

3%

29%

9%

31%

60%

2006

66%

4%

30%

10%

32%

58%

2007

64%

4%

33%

10%

33%

57%

2008

63%

4%

33%

9%

34%

57%

2009

62%

5%

34%

9%

33%

58%

אפשר ואולי אף צריך להסתכל גם על הנקודות השליליות המצביעות על כך כי  “ב-2009, רק 22% מהמורים למתמטיקה האקדמאים עד גיל 45 אכן למדו מתמטיקה בתואר ראשון, זאת לעומת 42% שכלל לא למדו מתמטיקה, הוראת מתמטיקה או תחום מדעי קרוב. עוד עולה כי רק ל-45% מהמורים המלמדים את המקצוע יש בגרות של חמש יחידות במתמטיקה ואילו ל-6% מהמורים אין כלל תואר אקדמאי”

אך אין להתעלם גם מהנקודות החיוביות. ובאשר להצעות לפתרון, הרי שלפני שרצים להעלות באופן גורף את השכר לחלק מהמורים, ולגרום בכך לתסיסה וקרוב לוודאי שגם לסכסוך עבודה, עדיף לשקול אלטרנטיבות פחות דרסטיות כגון העלאת היקף המשרה הממוצע (בעיקר למורים הטובים), הכשרה והשתלמות למורים שהכשרתם אינה עונה על הצרכים, וכד’.


[1] הדבר לא השתנה גם כאשר רמת הכיסוי של הנתונים עלתה, עובדה המרמזת על כך שהנתונים לפרק זמן זה יציבים

[2] אין בידינו נתונים לשנים קודמות, אך אין לנו סיבה להניח שהמצב הורע, בדיוק באותה מידה שאין לנו סיבה להניח שהוא שופר.

Advertisements
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s