שלום רב

מצורף בזה מאמר קצר שהופיע ב-30.5 בגלובס בגרסא קצת יותר מצומצמת.

טור אורח / נחום בלס

 האותיות הקטנות של הרפורמה

 רפורמת “עוז לתמורה”, שאושרה אתמול, היא חשובה מאוד: היא משנה את המבנה של משרת המורה, ויש לה פוטנציאל עצום. הסכמי העבודה (ולא רק הסכמי שכר) המבטאים  את עקרונות רפורמות “עוז לתמורה” ו”אופק חדש” ,  – הם הרבה מעל ומעבר להסכמי שכר. הסכמים אלה הם כלים שאם ידעו להשתמש בהם כהלכה, יכולים להביא למהפכה של ממש. עקרונות רפורמות אלה הותוו כבר בדו”ח ועדת דברת, כאשר מה שמבדיל אותם מהמלצות דו”ח דברת היא העובדה שהסכמי העבודה שנחתמו לאורם, נעשו בהסכם עם המורים ובתוספת תקציב גדולה. יחד עם זאת, רעיונות “עוז לתמורה” ו”אופק חדש” עלולים להפוך לתוספת שכר בלבד, אם לא ידעו להוציאם לפועל כהלכה. על מנת להבטיח שיופקו הפירות המקווים צריך:

1. לוודא שהמורים אכן נשארים בבית הספר ומבצעים את המטלות שנקבעו – ובראש וראשונה יעניקו את השעות הפרטניות לתלמידים. הניסיון הקודם עם שעות השהייה, מרמז על הסכנות בתחום זה. בהקשר זה הכנסת שעוני נוכחות היא ללא ספק צעד בכיוון הנכון.

 2. עד להפעלת שתי הרפורמות מורה בחינוך היסודי היה אמור ללמד 30 שעות בכיתה ומורה בחינוך העל=יסודי היה אמור ללמד 24 שעות.  אולם בפועל חלק גדול מהמורים – גם אלה העובדים במשרה מלאה – לימדו בכיתה הרבה פחות שעות. הסיבה לכך הייתה שהמדיניות הנהוגה בידי ארגוני המורים והממשלה בעבר הייתה להפחית את היקף העבודה בפועל בכיתה (והדבר נעשה על ידי “שעות אם”, “שעות גיל”, “שעות חינוך”, “שעות הכנה לבגרות” וכו’ במקום להעניק  תוספת שכר. חלק מהסדרים  אלה בוטלו ברפורמת “אופק חדש”, אך על פי מה שפורסם עד כה לא  בוטלו ב”עוז לתמורה”. הויתור בתחום זה למורי החינוך העל יסודי, פוגע קשות ביכולת להפחית את הביקוש למורים, להקפיד יותר על קבלת מורים חדשים באיכות גבוהה,  ולהעניק תוספות שכר נדיבות יותר.

3. מסלולי הקידום – עד כה מסלול הקידום הוא כמעט  אוטומטי ונקבע בעיקר על ידי ותק והשכלה. מסלול הקידום החדש צריך לבטא – בנוסף ומעבר למשתנים הרגילים – משתנים נוספים כגון מילוי  תפקידים בבית הספר, השתלמות בתחומים רלוונטיים להוראה ולתפקידים שממלא המורה בבית הספר, התקדמות של התלמידים בלימודים, התנדבות למשימות מיוחדות וכד’. קביעת מסלולי קידום שייתפסו על ידי המורים כהוגנים, ושיבטאו בצורה מהימנה את איכות עבודתם קשורה קשר בל יינתק לסוגיית הערכת המורים סוגיה שהיא קשה ומסובכת, שעדיין לא נפתרה בשום מקום בעולם. איכות ההוראה אינה נמדדת רק – או אפילו בעיקר – בהישגים לימודיים. לא פחות חשוב לשים לב ליחסים בין המורים לתלמידים, למטען הכישורים והערכים שהתלמיד עוזב איתם את בית הספר, ולאווירה הלימודית, החינוכית והחברתית שנוצרת בכיתה. ברשות הארצית למדידה ולהערכה אמנם פיתחו כלי מדידה שמביא בחשבון הרבה מדדים, אבל צריך לראות איך משלבים אותו ואיך הוא עובד.

 4. חשוב מאוד לוודא שלמורים יהיה מקום לעשות את העבודה שלהם, וציוד מינימאלי שיאפשר להם לבצע את עבודתם ביעילות. הכוונה היא כמובן לפינות עבודה נוחות ממוזגות ושקטות, מחשבים וקישור לאינטרנט, מקומות אחסון, וריהוט המאפשר שיחה נינוחה עם הורים ותלמידים. כרגע הדבר נראה בבחינת חזון  רחוק ממימוש אבל זה לא דבר בלתי אפשרי.

 5. ראוי לשקול מחדש את התועלת שבהענקת הבונוסים למורים “מצטיינים”.  הבונוסים כשלעצמם הם לא גדולים (סדר גודל של בין 2% ל-4% מהשכר ברוטו), ואמורים לחלק אותם ל=50% מהמורים, כאשר הם מדורגים. הבונוסים הקטנים והבינוניים ל-40% מהמורים והגדולים יותר ל-10%. מעל ומעבר לשאלה כיצד יעריכו את המורים אליה התייחסנו לעיל, נשאלת שאלה נוספת. למה הכוונה כאשר אומרים שהבונוסים יחולקו לאחוז מסוים של המורים (למשל 10% למצטיינים ביותר). האם ל-10% מהמורים בכל בית ספר? בכל ישוב? בכל הארץ? אם מדברים על 10% מכלל המורים בארץ, ייתכן מצב שפתאום יתברר שאת הבונוסים יקבלו רק על מורים בעיר מסוימת, כי משום מה התרכזו דווקא שם מורים טובים. ואם מדובר על אחוז מסוים בכל בית ספר הרי שמורים בינוניים בבית ספר מסוים  יקבלו בונוסים בעוד שמורים יותר טובים בבית ספר אחר לא יקבלו בונוסים. והאם מתן הבונוסים יהווה תמריץ חזק מספיק לשיפור עבודת המורה, לעומת הסיכון שביצירת אווירה תחרותית ובלתי תומכת בחדר המורים?

 6. השתלבות קבוצות נוספות – איך כל הרפורמה הזו תבוא לידי ביטוי בחינוך החרדי המהווה כמעט 20% ממערכת החינוך היהודית? כרגע לא ברור כלל אם הם שותפים לרפורמה.

 7. אחד היתרונות של מקצוע ההוראה עד כה- כפי שהוא נתפס על ידי חלק גדול מאד מהמורים – היה שעת הסיום המוקדמת של העבודה בבית הספר. לאור זאת, לא ברור כלל כיצד המעבר לשבוע עבודה בן 40 שעות בבית הספר, והגדלת מספר שעות העבודה הפרונטאליות בכיתה ישפיעו על הרכב כוח האדם בהוראה. ייתכן למשל שמורות רבות. מצד שני ייתכן ושינוי מבנה המשרה, ובמיוחד הגדלת השכר הנלווית לא יביאו להגברת הצטרפותם של מורים. אפשר יהיה להתגבר, חלקית לפחות, על החשש מפרישה מוגברת מהמקצוע על ידי הגדלת התמיכה באחזקת ילדים במעונות. אי לכך נראה שראוי לשקול להסמיך לכל בית ספר גדול או קבוצת בתי ספר הפועלים בסמיכות גיאוגראפית מעון ובכך להתגבר על הצורך למצוא פתרון להישארותם של הילדים הרכים בבית. אם בנוסף תהיה רפורמה שבה בתי הספר  יעברו לחמישה ימי לימוד, והתלמידים ילמדו יום לימודים ארוך במסגרתו הם יישארו בבית הספר יותר שעות, ייפתר חלק נוסף  מהבעיה.

 כל אלה הם רק בבחינת מחשבות ראשוניות. חלק מהדברים עדיין בלתי ברורים, למי שלא היה שותף מלא לדיונים ולהחלטות ואפשר לראות בהם את “האותיות הקטנות”, שיהיו בסופו של דבר “אותיות גדולות מאד” שישפיעו ולמעשה יקבעו אם רפורמת “עוז לתמורה”, ביחד עם רפורמת “אופק חדש” הם  תמרורים  וציוני דרך היסטוריים בתולדות החינוך, או שמא רק קצף על פני המים .


This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s