ושוב חוזר הניגון: בכתבה של אור קשתי בהארץ מיום 16.3.2011 תחת הכותרת אגודת מורי הכימיה: מספר התלמידים פוחת, יש סכנה שהמקצוע ייעלם נאמרים הדברים הבאים: “מספר התלמידים הבוחרים ללמוד כימיה פוחת והולך, ויש סכנה שלימוד המקצוע ייעלם בקרוב…..כך מזהירים חברי אגודת מורים לכימיה בישראל…. בבחינה בחמש יחידות לימוד כימיה נרשמה ירידה קלה של 70 תלמידים.” לאמירה בלתי מבוססת זאת כפי שנראה בהמשך מתווספת גם נימה סמויה בעלת ניחוח גזעני. “היציבות בנתון האחרון נובעת בעיקר מעלייה בחלקם של תלמידי המגזר הערבי, המכסה על הירידה במגזר היהודי… לדברי ד”ר ברנע, בשנת הלימודים האחרונה היו התלמידים הערבים כ-47% מכלל הניגשים לבחינות הבגרות בכימיה, לעומת כ-44% שנה קודם לכן.” לכך כמובן מתלווה האשמה של שלבי החינוך הקודמים.” יש תלמידים שמגיעים לתיכון אחרי תשע שנות לימוד עם השכלה רדודה, היעדר כל ניסיון באתגרי חשיבה, הבנת הנקרא גרועה, הכשרה מתמטית נמוכה וחוסר סקרנות בולט”. ומה הן העובדות? הבה נשווה את נתוני 2001 עם נתוני 2009 השנה האחרונה לגביה יש בידינו נתונים. מספר התלמידים שנגשו לבחינת בגרות ברמה מוגברת בכימיה היה ב-2001 5733 וב-2009 7549, ב-2006 עמד מספר זה על 6462 ועל כן הטענה שבמהלך שלוש השנים האחרונות הוא ירד ב-70 תלמידים היש שגויה אחוז הנבחנים בכימיה ברמה המוגברת ב-2001 עמד על 6.8% , ב-2009 הוא עמד על 8.1% האחוז הגבוה ביותר בעשור האחרון. אחוז התלמידים היהודים ב-2001 שניגש לבחינות הבגרות המורחבת בכימיה היה 5.2% שהם 4384 תלמידים, ב-2009  אחוז היהודים הלומדים כימיה ברמה מוגברת עמד על 4.6% שהם 4287 תלמידים מספר כמעט זהה ל-2001. כל זאת בשעה שמספר התלמידים היהודים ב-2009 היה בסך הכל קטן באלף לעומת 2001. אז אני שואל היכן הירידה במספר הנבחנים ברמה המוגברת, ומה הרע בכך שמספר התלמידים הערבים הלומדים כימיה ברמה המוגברת גדל? האם זאת לא צריכה להיות סיבה לגאווה ולא לדאגה?